עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (2)
כאב  (2)
עצב  (2)
אכפתיות  (1)
בדידות  (1)
גירושים  (1)
הדידות  (1)
הורים  (1)
התחלה  (1)
חברים  (1)
כעס  (1)
משפחה  (1)
שנאה  (1)
תיכון  (1)
ארכיון

החיים שלי

23/01/2017 22:22
meitar
חברים, משפחה, כאב, הדידות
לפעמים אני מרגישה שאני אוויר, שאף אחד לא ישים לב אם אני פשוט אלך ולא אחזור.

בזמן האחרון אני מרגישה מנודה, כאילו אף אחד כבר לא אוהב אותי ולאף אחד כבר לא אכפת ממני. כשאני באה לבית ספר אני כל הזמן עם ה2 חברות הכי טובות שלי, כי השאר לא מנסות לדבר איתי. אפילו החברות שלי מגעילות אלי בזמן האחרון.
יש לי בעיקרון אח גודל, אבל אז הוא כבר רוב הזמן לא נמצא בבית. גם החברות שלי בחוג כבר מתרחקות ממני וזה נראה כאילו הן מעדיפות אחת את השנייה מאשר אותי.
ההורים שלי זה בכלל מסובך. לפעמים הם נחמדים ונהדרים, אבל לפעמים הם רק עושים לי תחושה יותר גרועה, שאני פשוט יושבת על המיטה ובוכה ולא מבינה את הטעם לחיים אחרי כל זה. נמאס לי מהכל. מהשגרה המעצבנת הזאת של חברים חרא ומשפחה חרא והלימודים המעיקים. הדבר היחיד שעוד מחזיק אותי על הרגלים זה הנגינה. שאני מנגנת אני מרגישה חיה, אני מאוד אוהבת את זה. אבל בגלל שכבר סיכמנו שלא יכול להיות משהו טוב, אז כמובן שאבא שלי לא אוהב את זה שאני מנגנת, אז אני מנגנת בעיקר אצל אמא שלי.
לפעמים אני תוהה מה יקרה אם יקרה לי משהו, ואני אהיה בחדר, אבל אף אחד לא ישמע אותי ולא ידע. 

לפעמים אני צריכה לפרוק קצת, אז חשבתי לפתוח בלוג, שלא הכל יצבר בפנים.
פוסט ראשון - צ'ק
שלכם, 
meity27
IM AL
IM AL
03/02/2017 17:52
היי, אמנם באיחור, אבל שיהיה לך בהצלחה , מצפה לשמוע ממך עוד....
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: